יום 8 – טאג’ מאהל ומבצר אגרה

הטאג מאהל ממבצר אגרה

אגרה, העיר שלולא הטאג’ מאהל אני בספק אם היו באים אליה כל כך הרבה תיירים. ב-6 בבוקר אנחנו מתייצבים בדלפק וקונים כרטיס ב- 750 רופי. עוברים בידוק ביטחוני שאלעל יכולים ללמוד ממנו ונכנסים למתחם. תעלות מים מובילות את העיניים אל הטאג’ מאהל אשר נחשף במלוא הדרו.

הטאג’ מאהל  נבנה על ידי הקיסר שה ג’אהאן לזכר אשתו השלישית, שהלכה לעולמה בשנת 1631 במהלך לידת בנם ה-14. כמות התיירים המבקרים בטאג’ מדי שנה גדול כפליים מאוכלוסייתה של אגרה. כולם רוצים לחזות במו עיניהם במבנה היפה ביותר עלי אדמות(לונלי פלאנט). למרות שהמבנה המרכזי הושלם אחר 8 שנים, המבנה כולו הושלם רק ב 1653 וזמן קצר לאחר מכן הודח הקיסר מכיסאו על ידי בנו אוראנגזב ונכלא במבצר אגרה עד סוף ימיו.

הייתה עננות כבדה ולכן לא קיבלנו את האור המיוחד של הבוקר שייחלנו לו, כמות התיירים הייתה דלילה יחסית, אנחנו מתקרבים לטאג’ ומנסים לצלם מכמה שיותר זוויות ולתעד את הפלא הזה. אחרי שחצינו את הגן חלצנו נעליים ועלינו במדרגות לכניסת המבנה. הלבן והניקיון מסנוורים. 35 סוגים של אבנים יקרות מעטרות את המבנה במוטיב של פרחים המסמלים את גן עדן. ובתוך המבנה מסך שיש מקיף את המצבות. המסך גולף מגוש שיש יחיד ומלא עיטורים ואבנים יקרות (אותו כבר אסור לצלם). הארכיטקטורה גאונית, 4 צריחים גבוהים נוטים קצת על צדם הרחק מהמבנה, כך שבמקרה של רעידת אדמה הם לא יפלו עליו. פסי קליגרפיות מעטרות את שערי המבנה וככל שעולים בגובה, רוחבם של הפסים עולה, כך שמסתכלים עליהם מלמטה נוצר הרושם של גודל אחיד לכל האורך.

אחרי שסיימנו בטאג’ המשכנו לצלם קצת את הגנים הצמודים וחזרנו למלון לארוחת בוקר. לכל מלון כאן יש מסעדת גג ובמקומות הטובים, עם נוף לטאג’.

מזג האוויר נהיה לח, דביק וחם. מזל שלקחתי חדר עם מזגן. החלטנו להישאר במלון ולצאת למבצר אחר הצהריים. ג’אן, אינגריט ולורה ימשיכו לתחנת הרכבת וג’ואנה ואליסיה ימשיכו איתי.

המבצר הינו אחד המבצרים המוגוליים היפים ביותר בהודו (לונלי פלאנט). המבצר בנוי אבן חול אדומה וניצב לנהר יאמונה. המבצר נבנה על ידי הקיסר אכבר ב-1565. אך הקיסרים הבאים הוסיפו חלקים נוספים ובמיוחד שיש לבן על ידי נכדו, שאה ג’אהאן.  הזענו מספיק וחזרנו חזרה למסעדת הגג לארוחת ערב ולנסות ליהנות ממעט בריזה.

שהגעתי לאגרה, אותו בחור שהביא אותי למלון, שאל אותי אם נסעתי בכביש החדש מדלהי לאגרה. לפני שיצאתי מדלהי, הכנסתי לגוגל מפות את הדרך כדי לקבל הוראות נסיעה, הוא הראה לי את הכביש ואמר לי לנסוע משם  אבל בספר מפות שקניתי הוא לא הופיע ולכן לא רציתי לקחת סיכון. עכשיו הבן אדם הזה אומר לי שהכביש נפתח שבוע שעבר והוא יקצר לי את הנסיעה בחצי לפחות. נכנסתי לאינטרנט לקרוא על הכביש הזה ואפילו ראיתי סרטונים ביוטיוב על הודים שמתלהבים שהם מגיעים למהירות של 140 על הכביש (להזכירכם המהירות הממוצעת בכביש בין עירוני עומד על 80 קמ”ש). ממש לא התחשק לי לחזור חזרה בדרך שבאתי והחלטתי לנסות את הכביש הזה. אני נפרד מאליסיה וג’ואנה שממשיכות מחר לדרמסלה ואני מקווה להגיע כבר מחר בערב לרישיקש. נסיעה של 400 קילומטר. הכל תלוי בכביש החדש, במצב המכאני של האופנוע ואם אני אצליח לקום מוקדם.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *