פרוייקט צילום בג’ונגל בדרום ויאטנם – או איך הבנתי מה היא משרת החלומות שלי

Untitled_Panorama1-2

רגע לפני גיל שלושים ואחרי עשור של לימודים והתמקצעות כמהנדס חשמל ואלקטרוניקה, החלטתי יום אחד לעצור הכל ולצאת לטיול ארוך באוסטרליה. בעודי חוצה את המדבר האינסופי במרכז היבשת פגשתי את לוריס, עורכת דין שמאסה בעבודתה והחליטה יום אחד להפוך למדריכת טיולים. היא שאלה אותי שאלה שעד אז לא חשבתי עליה מעולם: אם הייתי יכול לעבוד בכל עבודה שבעולם, במה הייתי בוחר? מה הייתי מוכן לעבוד אפילו אם לא היו משלמים לי?

על אי קטן בפיליפינים זה הכה בי

ישבתי על החוף באחד האיים הפופולארים ביותר בעולם לגלישת גלים,שארגאו(Siargao).אי קטן בדרום הפיליפינים. הגלים היו גבוהים ואיכותיים, ואני גלשתי עד שהידיים שלי הרגישו כמו ספגטי. את אחרי הצהריים הייתי מקדיש לטיול בין בריכות הסלעים שהשפל יצר ומחפש יצורים מעניינים לצלם. ככה לפתע זה הכה בי, צלם טבע – אין דבר שהייתי רוצה יותר מאשר שישלמו לי לטייל בעולם, להתבונן בחיות ולתעד אותן. הרי בכל מקרה כשההזדמנות מופיעה, אני ישר בפזצט”א עם המצלמה, אז אם הייתי יכול לעשות את זה כעבודה זה יהיה מושלם.

כעבור כמה ימים של מחשבות על הנושא החלטתי לעשות מחקר אינטרנטי מעמיק על איך נהיים צלמי טבע, איך מוצאים עבודה כצלמי טבע, וטיפים מצלמי טבע מפורסמים. ובכן, כמה שהמקצוע הזה נשמע מיוחד כך גם שוק העבודה שלו. נדיר למצוא מודעת דרושים לצלם טבע ובאופן מפתיע תואר בצילום או קולנוע הוא בכלל לא תנאי לקבלת עבודה. אז איך הופכים להיות צלם טבע? יש שתי אפשריות: או שמישהו שומע עליך דרך אנשי קשר משותפים ופונה אליך או שאתה פונה אל מפיק או מגזין ומציע את שירותיך. משם כבר צריך להראות תיק עבודות ולשכנע אותם שיש לך את הכישורים הנדרשים. כאשר הבנתי שתיק עבודות הוא השלב הראשון והמכריע ביותר החלטתי ללכת על זה ולנסות את מזלי,קניתי כרטיס טיסה לווייטנאם והחלטתי לתעד את בעלי החיים בשמורת הטבע קאט טיין (Cat Tien) למשך שלושה חודשים.

אל הלא נודע

נקודת ההתחלה הייתה הו צי מין – שם התארגנתי על הציוד האחרון שהיה חסר לי, מיקרופונים איכותיים, בגדי הסוואה וקטנוע. לאחר כ- 3 ימים כבר הייתי בדרך. עם 40 קילוגרם של ציוד על הקטנוע ובלי הרבה מקום לשבת נסעתי כ 5 שעות לשמורת הטבע. כשהגעתי ידעתי שעכשיו מתחילה העבודה הקשה, ואני לא מדבר על הצילום.

גודלו של הפארק הינו 720 קילומטר רבוע, (כמעט פי 6 מגודל ירושלים וכמעט פי 14 מתל אביב) ומצויים בו 100 סוגי שונים של יונקים,79 סוגי זוחלים,41 סוגי דו חיים, בסביבות 400 סוגים שונים של פרפרים ו 350  סוגי ציפורים. “מאיפה להתחיל?” חשבתי לעצמי. הגיע הזמן לאסוף מודיעין ולתכנן תוכנית עבודה.

דליתי מידע מכל מקור אפשרי, הקבלה של הפארק,בתי הארחה (“גסט האוסים”) באזור,אינטרנט ותחקור מטיילים שכבר ביקרו בפארק. לאחר כמה ימים מצאתי קצה חוט. מסתבר שיש בית הארחה בתוך הפארק ובו גרים ועובדים שני מדריכים זרים. זוג מטיילות מגרמניה הבטיחו לי ש”פיוש”,המדריך ההודי עם הזקן הארוך, הוא הבחור שאני חייב לדבר איתו.

וכך היה. לא רק שמצאתי את איש המפתח שלי לתוך הפארק שסיפר לי על כל המקומות הטובים לראות את החיות, הוא גם עזר לסדר לי מגורים במחיר מיוחד ומעמד של מתנדב- מה שאומר שאני יכול להסתובב בפארק,בכל מקום ,בכל שעה וללא מדריך צמוד.

אבל עדיין שלב איסוף המודיעין לא הסתיים. במשך השבוע הראשון שלי בפארק יצאתי כל בוקר לפני הזריחה לנקודות אסרטגיות שונות בפארק על מנת ללמוד את התנהגות היונקים. התבוננתי בקבוצות הקופים שחיו בצמרות העצים הענקיים או בחזירי הבר,צביים ובהמות שהגיעו לשדות הפתוחים. בדרך כלל ליונקים יש סדר יום קבוע ותבנית שבה הם נעים ביער. ניסיתי ללמוד אילו עצים הם מקומות השינה האהובים אליהם, איפה הם אוהבים לאכול ותחת איזה צל הם מגיעים לתפוס מנוחה בשיא החום. הצטרפתי לסיורים המודרכים ורשמתי לעצמי איפה הבחנו בציפורים מיוחדות, חרקים ונחשים. בימים שלא היו לקוחות היתי מצטרף לג’ימס, מדריך אנגלי, שבזמן שלא עבד הוא חקר שפיריות. יחד היינו נכנסים לתוך הג’ונגל חמושים בGPS ומסיירים באזורים לא מסומנים. באזורים הללו הצמחייה משתוללת פרא ואין שום שביל או סימון. המון אנשים הולכים לאיבוד שם והפארק מרוויח יפה מ”מבצעי הצלה” של תיירים אבודים,מפוחדים ורעבים. במסעות הגילוי שלנו היינו מגיעים לאזורים נידחים שייתכן שהפעם האחרונה שמישהוא ביקר שם הייתה לפני 40 שנה במלחמת וויאטנם, עדיין אפשר למצוא תחמושת קבורה בקרקע, גם פצצות שהאמריקאים הפילו על היער וגם תחמושת של הויאטקונג.

13169959_10153749290228191_2117806775_o

FAKE IT ‘TILL YOU MAKE IT

אחרי שבוע של למידת הסביבה והחיות, התחלתי להתעסק בליבת הפרויקט. יום טיפוסי נראה כך: 4:45 בבוקר השכמה ויציאה לנקודת התצפית. 5:45 זריחה ותחילת תנועת הקופים. 7:30 סיום צילום וחזרה למגורים. ארוחת בוקר וישר לאחר מכן עריכת התמונות והסרטים שצילמתי באותו בוקר.  16:00 אחרי שיא החום, יציאה לצילומי חרקים.

כל יום העברתי ביקורת על העבודה שלי, איזה זוויות היו יותר טובות, הגדרות במצלמה ובמיקרופונים, מיקום, שעה, ביגוד. כל דבר שהשפיע על הצילום רשמתי לעצמי ודאגתי יום למחרת לתקן ולשפר את התוצאות.

 למזלי, לא רק הצילום שלי השתפר אך גם הידע שלי על עולם החי. כל יום חברי ג’ימס היה מלמד אותי משהו חדש. ג’ימס הינו אנטומולוג- מומחה לחרקים, ותשוקתו העזה לחרקים ושיתוף הידע שלו היה מדבק. היינו קוראים יחד מאמרים אקדמיים על החרקים שהיינו מוצאים וכל חרק מסתבר, צופן בתוכו סיפור מרתק, כל יום השתוקקתי לשמוע ולגלות את הסיפור היומי על החרק התורן. בדרך כלל, זה היה חרק שנפל לנו לצלחת או משהו חייזרי שהיינו מוצאים ביער.

Flatidae nymph

נימפה שמצפה עצמה בשעווה (Flatidae nymph)

אינסמבל של בוקר

הגיבונים(Yellow-cheeked gibbon)הם ללא ספק הסיבה העיקרית שתיירים מגיעים לכאן. ישנם כמה משפחות שחיות חופשי ברחבי השמורה ולראות אותם בסביבתם הטבעית הוא בהחלט אירוע מרגש. אבל יותר מכך, הרגע הכי מיוחד הוא שירת הבוקר של הגיבונים. כל יום, מעט אחרי הזריחה הג’ונגל מתמלא בקולות סופראן עולים ויורדים ,הצלילים המופקים כלכך מיוחדים שהם מזכירים קול ממוחשב יותר מאשר קול של קוף. לשירה הזאת, הנשמעת למרחק של כמעט 2 קילומטרים, מספר תפקידים:הזכר שר כדי למצוא נקבה. זכר עם משפחה שר כדי לקבוע ולהגן על הטריטוריה שלו ולבסוף זוג שר יחד דואט כדי לחזק את מערכת היחסים שלהם.

הגיבוינים לעולם לא יורדים לקרקע ונשארים תמיד בצמרות העצים, הם מוצאים שם אוכל, מכסה והגנה. טוב לגיבונים,רע לצילומים. מאוד מאתגר למצוא אותם ולצלם מבעד לצמרת הסבוכה. באיזהו שלב ניסיתי להגיע לצמרת עם חבלים במטרה להקים עמדת תצפית אך מהר מאוד גיליתי שאין ברשותי ציוד מתאים.

“לא להתייאש ולא לוותר” הוא המשפט שחזר על עצמו מכל צלם טבע מפורסם, אז המשכתי לחפש ולשאול עד שהגעתי לקווין. קווין היא גיבון ממין נקבה שניצלה מסחר בלתי חוקי בויאטנם. המחלצים הכניסו אותה לשיקום במקלט לחיות בר בשמורה. לאחר שקווין התחזקה היא שוחררה חזרה לטבע. מהר מאוד היא מצאה זכר ויחד הם הקימו משפחה. אך ברגע שנולדה לקווין גורה קטנה, היא החליטה להביא את המשפחה שלה חזרה למקלט היכן שהיא יכולה לגנוב מזון בקלות משאר החיות המוחזקות שם. זו הייתה ההזדמנות שלי להגיע קרוב מספיק לגיבונים כדי לצלם ולתעד את חיהם. מה שבעבר ראיתי רק בטלוויזיה עכשיו אני רואה בעולם האמיתי, רק מטרים ספורים ממני אמא מניקה ומשחקת עם בתה, משפחה עוסקת בניקוי הפרווה אחד של השניה ובמנוחה בצל. וכל בוקר לאחר הזריחה הקשבתי לשירתם המיוחדת.

yellow cheeked gibbons

 

חרק שכיר חרב, גוזל שנחנק  ושיעור בסבלנות

כפי שגיליתי מהר מאוד, בצילום טבע צריך להיות במקום הנכון ובזמן הנכון. יום אחד בזמן שהייתי בחדר שלי עסוק בלהכין את ציוד הצילום, יצאתי לשאוף קצת אוויר. בעודי עומד במפתן הדלת בזווית העין ראיתי ציפור עפה לבין השיחים. כשהתקרבתי לראות מה היא עושה, ראיתי קן עם 2 גוזלים אשר היו בני לא יותר מ 3 ימים. במקור הציפור  היה חרק והיא האכילה את הגוזלים הרעבים. לא האמנתי להזדמנות שנפלה בחלקי. התחלתי לצלם ולתעד את האמא מאכילה את הגוזלים, ובכל יום הגוזלים נראו גדולים יותר ונוצות החלו לכסות את גופם. באחד הימים הייתי עד לאירוע כמעט טראומטי. שמתי לב שהאמא הייתה מביאה אוכל שבדרך כלל היה יחסית גדול לגוזלים, והם התקשו לבלוע. אך הפעם האמא הגזימה והביאה חתיכת פרי שנתקע לגוזל בגרון. הגוזל ניסה לבלוע אך ניתן לראות בבירור את גוש המזון תקוע בגרונו העדין. האמא מיד שמה לב שמשהו לא כשורה. אמנם היא ניסתה להוציא את הפרי התקוע עם המקור שלה, אך הגוזל השתולל ולא נתן לה לעזור. במשך דקות ארוכות ראיתי את הגוזל נאבק, הולך ונחלש וכבר חששתי שאני עומד לחזות במוות מיותר של אמא חסרת ניסיון. אך מאחר שהגוזל כבר נהיה תשוש מידי כדי להתנגד, האמא הצליחה למשוך את הפרי התקוע מתוך הלוע של הגוזל ולהצילו.

stripe throated bulbul

באחד הסיורים שלי בג’ונגל מצאתי שני זחלים ירוקים של פרפר( Common Mormon) אשר כבר היו שמנים ותפוחים ובמצב די מתקדם לפני ההתגלמות. הייתה זו שוב הזדמנות: לתעד את תהליך ההתגלמות של הזחל לגולם, ומגולם לפרפר. זהו אחד מהתהליכים הקסומים ביותר בטבע, מטמורפוזה.

אז לקחתי את הזחלים חזרה למגורים למתקן “מיוחד” שהיינו משתמשים בו להתבונן בחרקים ולראות מה בוקע מביצים שמצאנו ביער. המתקן הוא מן סלסלה מבמבוק שמכוסה ברשת ככה שהחרקים לא יכולים לברוח. הקפדתי לתת לזחלים עלים בדיוק מאותו הזן שמצאתי אותם עליהם וכך כל שעה הייתי מגיע ובודק מה קורה איתם. ברגע שהבחנתי שהם מתחילים להתגלם התחלתי לצלם את התהליך בטכניקה מיוחדת שנקראת Time Laps Photography. בעזרתה אני יכול להפיק סרט של כמה שניות ממה שבמציאות מתרחש במשך דקות ארוכות ולפעמים שעות. אך כאן לא נגמר מבחן הסבלנות שלי. אחרי ההתגלמות, לגולם לוקח בין 8-10 ימים עד שהוא מוכן לצאת כפרפר. ומועד היציאה אינו ידוע רק שזה בסביבות הזריחה. שעות ישבתי מול הגולם מוכן עם המלצמה, מחכה לרגע שבו הפרפר יגיח לעולם, אפילו לשירותים פחדתי ללכת שמה חס וחלילה אפספס את הרגע המיוחד. אך הסבלנות משתלמת ואכן בסוף זכיתי לראות במו עיני איך מה שהיה פעם זחל ירוק נהפך להיות פרפר שחור יפייפה, איך הפרפר פורס את כנפיו המקומטות בפעם הראשונה ומנפח אותם לקראת מעופו הראשון, ובסופו של דבר שחרור הפרפר חזרה לטבע.

Butterfly cycle Common Mormon

לפעמים גם במקום לא “מיוחד” מצאנו דברים מרתקים. יום אחד בזמן שחברי ג’ימס עישן טבק מקומי ממקטרת במבוק מסורתית, הוא הבחין בפיסת לכלוך זזה על הרצפה. מיד הוא קרא לי כדי שנוכל להתבונן בייצור המדהים, זה היה חרק “שכיר החרב” (Assassin bug) ממשפחת הטורפניתיים. חרק זה אוכל יצורים קטנים ולאחר מכן מדביק את גופתיהם על גבו יחד עם כמה עלים יבשים וכך מכין לעצמו חליפת הסוואה מושלמת. כאשר החרק אינו נע הוא נראה כמו גוש קטן של לכלוך, כך הוא יכול להגיע קרוב מאוד לטרף שלו מבלי שיובחן וגם להסתתר מטורפיו.

Assassin bug

  Reduviidae  חרק שכיר חרב ממשפחת טורפניתיים

גם שפיריות  היו במרכז תשומת הלב שלנו, כמובן בזכות העובדה שהן מהוות את נושא המחקר של ג’ימס.  כל יום, חמוש ברשת, ג’ימס היה יוצא ללכוד שפיריות ומנסה ללמוד איזה זן של שפיריות מעדיף סוג מחייה מסוים יחסית לזן אחר. הפארק עד כדי כך בתולי בכמות המחקר שבוצעה עליו, שלפעמים היה מוצא ג’ימס זנים חדשים של שפיריות בויאטנם ואף הוא מצא זן חדש למדע.

כאשר יום אחד מצא ג’ימס שפירית מותשת על הרצפה,מיהרנו לתת לה מקום בטוח להתאושש. החלטתי לנצל את ההזדמנות לצילום בטכניקת Focus Stackin, חיבור של תמונות רבות אך שונות מאותו האובייקט, לתמונה אחת. מה שמאפשר לכלול שטח רב יחסית מהשפירית בפוקוס. במקרה הזה צילמתי כ 35 תמונות כדי ליצור את התמונה הזאת.

Lathrecista asiatica

 Lathrecista asiatica שפירית

היינו יוצאים ומסיירים גם בלילה כדי למצוא בעלי חיים הפעילים מרגע שהשמש שוקעת, וכל פעם היינו נרגשים לראות מה הפעם נמצא. יש המון בעלי חיים שנמצאים עמוק בג’ונגל ולא תמיד קל למצוא אותם, יש כאלו שכבר לא נראו שנים אך עדיין אפשר למצוא סימנים להימצאותם. בעזרת פנס אולטרא סגול היינו מאתרים עקרבים שהמצאות כימיקל מיוחד במעטפת שלהם גורם להם לזרוח בלילה. יצור נוסף מעניין שמצאנו היה נימפה של ציקדה אשר מצפה עצמה ואת סביבתה בשעווה כדי ליצור שכבת הגנה מפני טורפים וגם הסוואה.

black light scorpions

 עקרב בלילה זורח מפנס אולטרא סגול

DSC_3356

 נימפה שמצפה עצמה ואת סביבתה בשעווה

הייתי המום מתחבולות ותושיית החיות להסוואה ,הגנה ומציאת מזון. בזמן שהתבוננתי בקהילת נמלים אורגות (Weaver ants) הבחנתי שנמלה אחת נראת קצת אחרת אך שאר הנמלות לא שמו לב. זה היה עכביש המדמה עצמו לנמלה אורגת, העכביש (Myrmarachne plataleoides) משוטט ברחבי הקן כאחת הנמלות ומקבל הגנה מהקהילה. נמלות אורגות ידועות בנשיכתן הכואבת ובטעמן הרע. אך מלבד היותן מגנות טובות הן גם מתוכמות בכישורי הבנייה שלהן. בזמן שמספר נמלות מחזיקות כמה עלים יחד, אחרות יחזיקו זחלים המפיקים חוטי משי. יחד הן אורגות את הקן. בנוסף להיותן בנאיות מצטיינות, הן גם משתמשות בחרקים אחרים המיצרים מן כדי להשיג מזון. חרקים אלו ניזונים מנוזל בתוך העץ, הנוזל הינו עם ריכוז גבוה של סוכרים ולכן החרקים הללו נאלצים להפריש קצת מהסוכר החוצה בצורה של מן. הנמלות ניזונות מהמן ובתמורה מספקות הגנה מפני טורפים לאותם חרקים.

myrmarachne plataleoides

(Myrmarachne plataleoides) עכביש המחקה נמלה אורגת weaver ant

 (Weaver ant) נמלה אורגת וחרק מפיק מן

אך טכניקת ההישרדות של פטריית הקורדיספס בהחלט קטפה את הפרס לשיטה המיוחדת ביותר. נבג הפטריה נישא באוויר וחודר לתוך הנמלה דרך חורי נשימה הנמצאים בצידי גופה (טריכאות). ברגע שהנבג בפנים, הוא נודד למח ושם הוא גורם לנמלה לטפס על עץ או שיח גבוה ולנעול את הלסתות שלה על אחד העלים. ברגע שהנמלה במקום המתאים, הפטריה הורגת את הנמלה ובוקעת מהעורף. הפטריה גדלה בצורת מקל וכאשר מוכנה, היא מפזרת את הנבגים. בגלל המיקום הגבוה היא מבטיחה פיזור רחב יותר של הנבגים ובכך מגדילה את סיכוי ההמשך של הדור החדש.

cordyceps

  Ophiocordyceps unilateralis

אחרי תקופה של 3 חודשים, תקופה של למידה והתפלאות יומיומית, העונה הרטובה הגיעה, ואיתה הגשם שירד שעות על גבי שעות. מפלסי הנחלים התחילו לעלות, והעלוקות החלו להופיע ולהציק במסעותינו ביער. אך לשמחתי, תיק העבודות שלי כבר המתלא בתמונות ובסרטים. אין לי ספק שיצאתי מהיער אדם אחר משנכנסתי, היום אני מתבונן בטבע בעיניים אחרות, עיניים שרואות את הפרטים הקטנים ואת הסיפור שהם צופנים. כעת השלב הראשון הסתיים והאתגר האמיתי מתחיל, מציאת עבודה כצלם טבע. משרת החלומות.

2 comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים