Author Archives: gidi34

Sailing Dreams – Darwin to Ambon Yach Race And Banda Neira

Sailing dreams

Sailing Around The World

Just reading these words in a consecutive way gets my imagination fired up and butterflies in my stomach. Imagine sailing where there is no land at sight, meeting new people and learn about their culture,seeing exotic places, going on adventures and trying new things. It may sound like a crazy dream, but every day, thousands of people are making that dream come true. So I decided to make that dream a reality.

 

Step 1 – Learn To Sail

After finishing a sailing course in Melbourne, I was constantly looking for a boat to crew on, as that was a good way I could gain international sailing experience. After a few months, while I was discovering the Opal mining history of the remote town in the Australian outback,Coober Pedy,  I got a phone call from a skipper who needed someone for the Darwin to Ambon yacht race, a 600 nautical miles race from Australia to Indonesia.

I obviously agreed immediately.

We met a week before the race and prepared the boat for the journey .In croc infested water we loaded food and water, calibrated the autopilot  and coated the bottom of the boat with antifouling paint. We were now set to go.

The crew:

 

Peter Charles, a 74 years old skipper who has been sailing his whole life! from the Royal marines commando in England to sailing in the Pacific ocean The stories from this man never end. Peter left a strong impression on me as he decided to participate in this race despite malfunctioning knees and a tumor on his heart. He continued doing what he loves no matter what his health condition was.

Brett Collier , A life warrior diesel mechanic,who embarked on this adventure with no prior sailing experience. Brett and Peter have been friends for many years and Brett knew that this trip may be the last one together.

Bill Armstrong- at the age  of 76, he is a retired man who is no novice to sailing. Joining us for the race to Ambon and returning with another boat.

The Boat , Wings Won, a 42 foot multi hull race boat, designed for speed, not comfort. This boat is about 30 years old and won many competitions.

The Race

We hoisted the sails on the 5th of September,2015, ready to tackle this exciting adventure.

Since I got on the boat that morning, I was in a constant learning mode, I was trying to absorb as much as possible; Raising the anchor, hoisting the sail, trimming the sails, navigation, even how to drink like a sailor!

I also learnt what does it mean to live at sea; cooking on a rocking stove,socializing with your crew and hours and hours of physically doing nothing, but mentally constantly active, thinking about everything.

The day turned into night and the hours into days. My life was now all about wind and sun. There’s no better way to be aware of  the elements than sailing a boat, and there is not an earthly experience that can match the feeling of floating for days in a desert of water.

Things Turn Out Not As You Expected

Unfortunately an old feeling had creeped into my brain and body. I was seasick,

and no matter how many pills I took or what I ate,I still felt really bad. I was told that after 3 days your body gets used to it, but my body suffered the whole 6 days to Ambon.I started to question the plausibility of my dream to sail around the world.

Ambon

Eventually, we got to Ambon and we were welcomed with dances, dinners and beauty.

I was overwhelmed with the landscape,history and people of this new land but after a week my boat was heading to a new destination- Banda Neira. 175 nautical miles from Ambon a small group of islands with rich history and nature. How can I miss this rare opportunity? I had to give sailing another chance!

I decided to try sailing again. to beat the motion sickness! But  36 hours of sailing to Banda Neira and I still got ill.

 

Banda Neira

It was worth it though. Banda Neira is Spectacular! Old relics and the museum remind us about the dutch nutmeg industry, the dutch built a big fort to protect themselves from the Portuguese. Planted Nutmeg,Cloves and cinnamon to ship back to Europe and killed anyone who tried to stand in there way. Except the interesting history there are some wonderful things to do, such as climbing an active volcano which erupted 30 years ago, going on a spice tour or diving/snorkeling in reefs rich with fish and corals.

Unfortunately we had to leave this paradise and sail back to Australia.

Last Chance

I know that my way back home will be the last chance for me to decide, will I continue to pursue my dream of sailing around the world or should I accept the fact that sailing is not for me. Although I found sailing to be amazing, bringing great freedom, connecting me to nature and opening a path into my soul. The crook feeling in my guts and head was strong enough to make its point. I need to find another way to travel the world.

 

Everest Base Camp (EBC) Trek – part 1

Trekking in Nepal – Part 1

Nepal is home for a large mountain range known as the “Himalaya”. Every year hundreds of thousands of tourists decide to spend their holidays in this lovely country, and there is a good reason for that. Delicious food and rich culture are the perfect companions to the majestic landscape that the country provides. The mountain range holds a number of breathtaking treks, which are in pristine rural places where the air is virgin and time stands still.

Everest Base Camp (EBC) Trek

Among all treks Nepal has to offer, the EBC trek is the most famous. The trek provides a rare opportunity to walk in the footprints of early explorers and to reach the foot of Mount Everest without any mountaineering skills.

Sir Edmund Hillary and Tenzing Norgay

Edmund Hillary and Tenzing Norgay became the first climbers reach the peak of Mount Everest (May 29, 1953)

Trekking the EBC

After a few treks in Europe and the Middle East I was more than excited to experience the mighty Himalaya and to take my trekking skills to the next notch. Although no common, I decided to sleep out in my tent as long as possible and cook my own food for a few days. Just trying to follow my trekking philosophy as long as possible.

EBC information

The trek usually takes 11 days and commonly starts with a flight from Katmandu to Lukla (30 min).

If you desire to hire a porter who carries your backpack and a guide to show you the way, you can book them from a tourist agency in Katmandu or find them in Lukla. When I was doing the Trek, I was caring my own backpack and because I was in the high session, I just follow the mass off people who were walking up the trail.

Every village has a few guest houses, which you can buy cook food and get a bed for the night. Some places are booked in advance so you might need to go to the next village to find accommodation.

Day 1 – Lukla to Pakdin – about 2-3 hours

Day 2 – Pakdin to Namche Bazar – 5-6 hours

Day 3 – Namche Bazar – Acclimatization day to the altitude

Day 4 – Namche Bazar to tengboche – 5-7 hours

Day 5 – Tengboche to Dingboche – 6 hours

Day 6 – Dingboche – Acclimatization day to the altitude

My gear was:

Ospery 70+10L backpack

walking sticks

DIY first aid kit

Sleeping:

Alps Mountaineering Zephyr

The North Face, blue kazoo sleeping bag

Foam mattres

Dragonfly fuel stove

Photography:

Nikon d90 body

Nikon 17-55mm 2.8f lens

Tamron 90mm 2.8f lens

Tripod: Slik Compact 2

With food and water, my backpack weighted 30 kg.

The flight to Lukla in the tiny plane was a weird experience, it felt more like a small flying bus than a proper plane. From the airplane’s window, I got my first glimpse of the snowy Himalayan mountains, a long range of snowy tips and rough rocks which will be my home for the next 11 days. Underneath the flight’s route, I could see small villages living close to a river. These remote villages spark my imagination and curiosity and I couldn’t wait to arrive in such unique places.

Departed at 10:30 a.m., and arrived 30 minutes later. On arrival, I could immediately feel the different atmosphere. Lukla is the entrance and exit point of the EBC. Yaks were loaded with goods for transport to remote villages and trekking shops provided last chance of buying any forgotten equipment. I didn’t want to waste any time so I bought half a liter of kerosene for cooking and immediately started walking on the path to the next village.

My body which was not used to physical stress at that time, felt comfortable on the flat ground and on downhill but uphill was torture. The high attitude and lack of exercise prior to the trek made me terribly slow.

It was getting dark and I was not close enough to my next destination – Namche Bazar, so I pitched my tent in the garden of some old guy’s house for 100Rp. It was so strange. When I wanted to fill my bottles with water, he sent me to the neighbors and when I asked where is the toilet he pointed to a locked shed and said he broke the key in the lock. I thought it was weird and couldn’t understand, so I asked, “so where do you go to the toilet? Don’t you have one in your house?” His answer shocked me, as I understood how naive I was. “Only rich people have toilets in their houses, I’m poor”. As uncomfortable the situation was I still didn’t understand where should I go to the toilet. He then took me to the edge of the trail where there was a vertical cliff of about 3 or 4 meters high on a riverbank, looking down at the river he said that this is where he goes. “Down there?” I asked. It was hard to believe that an old man like him would climb down this crumbly cliff every time he needs to go to the toilet. “This is nothing!” he said, “I climbed Mount Everest”. He probably did. I nodded my head and went back to the tent to cook dinner and reflect on my thoughts.

The next day I walked to Namche Bazar, at 3,440 m, this is the most expensive place in Nepal due it its remoteness, and it’s the first place on the trek that you get to see Everest’s summit. Because in these high altitudes there is a risk of getting altitude sickness it is recommended to have a rest day in Namche Bazar for letting your body adjust to the low levels of oxygen in the air.

I remember how I had to stop and have a short brake every few minutes due to the sharp pain in my legs, the backpack was getting heavier with every step and the trail got steeper.

On arrival I continue climbing the horrible steps through the village to camp at the highest spot, this saves me of doing it in the morning of the day I continue walking. I camped in the yard of a guesthouse just at the end of the village. I saw some other tens and I was surprised that other backpackers are sleeping here like me, but quickly I realized that the tents belong to the porters who where caring supplies to the villages and to the base camp. I pitched my tent in a corner of a stone wall for protection from the wind while the porters gathered together and did what was seem like a stocktaking. I approached them and try to negotiate the price of some eggs, the price was ridicules and he wouldn’t go down, only then I realized that it’s so expensive because everything needs to be carried up here. Usually on the back of skinny, little Nepalese porters.

At the beginning they looked at me in a weird way and couldn’t understand why I am not sleeping in the guesthouse like all the other trekkers, but after a while they got used to me.


The Joy of Trekking and The Outdoors

The Joy of Trekking

I am an enthusiastic Trekker, which means I like walking in nature with a big backpack that contains food, water, tent and cooking utensils. It often also means being in remote places, caring a heavy backpack in cold or hot climates, cooking dull food and sleeping on rocks or on an uneven surface. While some might consider this torture, I gain great pleasure from it. I guess that some people just can understand it but I will still try to explain.

When I trek, I find myself submerge with the surrounding, it can be in the desert, forest, mountain or the shore. I blend into the environment and we become one. The plants, trees and animals are my housemates, and home is wherever I choose to pitch my tent. Very different from the city or driving in the countryside, where there is a barrier between nature and me.

When I trek I enjoy observing. I constantly notice the weather, the shape of the clouds and how they move in the sky, I pay attention to the type of vegetation that is around me, not only for its aesthetics but also for the different uses it may provide, such as food, cordage or medicinal. Together with that, I keep my eyes and ears open for wildlife and their tracks.

Walking with all the gear I need to be self sustain, gives me a sense of independence, security, achievement and most importantly, freedom. I can stop to cook wherever I want and whenever I feel hungry, there is simply no need to walk to the nearest restaurant or supermarket. Moreover, I can stay at one place for a few days or wake up every morning in a new one. In other words, I don’t have to walk until I get to a guesthouse/hotel or a hut, I can just pitch my tent when I feel I walked enough or maybe because I found the perfect spot to watch the sunrise.

Yes, trekking can painful, and I feel that pain in many part of my body. The feet might get blisters, my legs muscles will ache, my shoulders will constantly transmit pain and the backpack will seem heavier with every minute that will pass. I look at this as a minor fee that I have to “pay” for having the beautiful and rewarding experience of trekking in nature.


Donation

I hope you enjoy my website and find the content interesting and inspiring. If you do, you can give a PayPal donation that will help maintain the website and fund my traveling. That will give me more time to write posts about new fascinating places and provide quality articles about photography and traveling.

For each donation I receive, I will send back a personal email,thanking the donor and describing where I am and what I am doing at the moment.

You can donate as much as you wish, every dollar counts!

Thank you! :)

 

                                                                         

Macro Photography

Macro photography is the outcome of combining microscope optics principles with a camera. Cameras with macro lenses are the porthole to the world of the small, the illusive and beautiful life forms that we overlook in our daily life.

Have you ever seen a picture of flower pollen and was amazed by its beauty? Maybe it was an insect? A snail? An eye of a fly? Have you ever wondered how these pictures were taken? Read this article and find out the secrets of macro photography.

drinking insect

Macro Photography

Macro photography has two main aspects, the technical and the artistic. For the technical aspect, we need to understand and use special gear, like macro lenses, extension tubes and macro flashes. Post processing software like Photoshop will be needed for advanced macro photography techniques. After purchasing the gear we need to understand when is the best time for photographing, where do we photograph and how. By implementing Macro techniques with basic photography principles you will capture pictures that will make people say “Wow!” caterpiler

Macro gear

If you try to take close-up shots of flowers or insects with your regular DSLR camera, you will find that it is impossible to get the subject in focus when you are very close to it.

Macro lenses – Macro lenses are made especially for taking close-up pictures; they enable you to zoom in and fill up your frame with the subject. Another special feature is the ability to choose a relatively high f-number compared to regular lenses, in other words, a macro lens can close it’s aperture relatively small, giving more depth of field, thus more of the subject will be in focus. Macro lenses can also  be used for landscape and portrait photography.

Pros – high quality, small aperture and versatile.

Cons – Expensive, you need to carry extra weight and you need the extra space in your bag.

Extension tubes – extension tubes are the answer for people who already have a camera with lenses and do not want to buy an additional lens for macro. Extension tubes have only one job, to move the lens further away from the sensor (they do not have optical elements), that will make the lens focus on subjects that are very close to the camera. Without the tubes the lens would not be able to focus on them. Videlicet, the extension tubes brings the focus plane nearer.

Pros – Cheap, small and can be used with any lens.

Cons – Reduces the amount of light that gets to the sensor, enhances lens aberration, some extension tubes do not offer auto focus.

Macro Photography Principles

Depth of field – this is the main factor that will influence your pictures. When trying to focus on a close-up shot, you may find that only a very small amount of your subject will be in focus, and by small I mean millimeters! If for instance you take a picture of a fly, you might have only it’s back leg in focus. This is called a shallow depth of field. butterfly

The depth of field is determined by the aperture size (f number) and by the distance of the object from the camera sensor. A low f number (large aperture) makes the depth of field shallower; moving closer to the object will have the same effect. Using different lenses with different focal lengths will also have an affect on the depth of field.

Taking the same picture from the same distance with a longer focal length, will yield a shallower depth of field. Shallow depth of field is a good thing or bad? Well, that depends; choosing the part of your frame that will be in focus will determine the mood and feel of your picture.

If you want a shallow depth of field you need to open up your aperture and get as close as you can to your subject. If the depth of field is too shallow and you can`t get  enough of your object in focus, close your aperture and\or move further away from your object. Take notice that closing your aperture will make a slower shutter speed, so make sure your object and your camera are still or crank up your ISO.

mating grasshopers

Choosing the amount of depth of field and where to place the focal plane for the best looking picture, can simply be a matter of taste. But, there are some basic rules that can be followed for maximizing the picture’s popularity.

Whenever you take pictures of a living thing it is recommended to implement two principles; firstly, adjust the focal plane to its eyes. This rule is true for all kinds of pictures, including human portraits. Secondly, go down, take your camera to the eye level of your subject, when the focus is on the eyes and you are shooting from eye level, the pictures will feel more intimate and interesting. snake

When you take pictures of flowers and plants look for interesting features in your composition, it can be a colorful pollen stem or a delicate petal with drops of water on it. Find interesting features to emphasize by making them sharp and clear while the rest of the frame is blurred.

How, Where and When to Take Macro Pictures?

How – One option is hand held, this is not the best option but it is possible. Because the depth of field can be as little as 1 millimeter, the smallest movement of your body will make it very hard to keep the focal plane in one point still. The second option deals with that problem by mounting the camera on a tripod. The tripod will eliminate any body movement and will keep the camera still. If you buy a tripod with the intention to photograph macro, make sure the tripod can open its legs for getting the camera very low. bee on a flower

Camera movement can be very noticeable in the picture; the simple pressing action of taking the picture can be enough to blur the picture. This could be easily fixed by using a remote control (some are cheap as 1 USD)  or using the internal timer of the camera.

Where– You can take macro pictures wherever you are, in the kitchen, in your garden or while hiking in nature, even a small patch of grass can hide a world of macro photography opportunities.

When – The best time of the year is normally in the spring, the blossom is at its peak and nature is exploding with small insects. The best time of the day for macro photography are the first couple of hours after sunrise. This is for two reasons, firstly, the insects are calm and “sleepy” so they will not move a lot and will stay still. Especially the ones that have wings and are covered with morning dew, they aren’t going anywhere! Secondly, there is usually less wind in that time, wind is a big enemy for the macro photographer because wind disturbs the subject and that makes it more difficult to focus. mosquito

Remember, basic composition rules are key factors in any kind of photography. Try to compose with the aid of the rule of thirds, look for interesting foreground and background. Lighting is important, make sure your object is well lit, but not with the harsh light of midday.  Go down to eye level and focus on the eyes.

Take your gear out and practice, don`t be afraid to break some of the rules,   experiment with different f numbers, take several pictures of the same object each frame with a different part in focus and see what you like the best. Practicing will make you develop your own style and will improve your technique.

flower pollen   mating mosquitoes   grasshoper

 If you found this article helpful and you are planning to buy one of the pieces of equipment that I mentioned, I would appreciate you buying it through the links attached. I will get a commission for it, but the price for you will be the same as if you would buy it directly from the store. That will support the site and will help me write more articles.

If you have any questions or thoughts you would like to share, you are more than welcome to leave a comment below and I will try to reply as soon as possible.






Travel Photography Tips – How to Take Better Pictures While Traveling


camino de santiago

Photography Today

Today just about everyone has a camera, it can be a camera on your phone, a simple point and shoot pocket camera, or an expensive DSLR camera. Today, like never before, we like to document our lives and share it with other people. However, sometimes we just can`t capture the beauty of the event in the pictures we take and the photos look dull and unexciting. “Why are my pictures so boring compared to others? Can any camera produce good pictures? How do I take better pictures? What makes a good picture good?”

Travel Photography

So you have decided to go for a vacation, you have planned your route, your schedule, and you have all the gear necessary for the trip. You are ready to go. Are you? If you haven’t learned some basic photography you’ll probably take poor pictures and will miss capturing those beautiful moments. An important part of the preparation is to learn some basic skills in photography.

There are some basic rules that if one follows, will upgrade one`s picture by far. A good photographer will take a better picture with a cheap camera than a bad photographer with an expensive one. So no matter which camera you use, the technique is what really counts.

We will look now at some common scenes of which you will probably take pictures while on vacation.

Landscape

You are standing at an observation point, looking at the vista. It’s stunning. You pull out your camera and you take a photo, but when you look at the picture on the camera`s screen, it just doesn`t reflect the real sense of the place. “What am I doing wrong?” you think to yourself.  Follow the next guidelines and your landscape pictures will make people say “Wow”!

Composition can be the difference between sending a picture to a photography competition or sending it to the recycle bin. So what are the rules of a good composition?

The Rule of Thirds

John Thomas Smith was the first to write down this rule in his book Remarks on Rural Scenery in 1797. But this rule had been used years before.

We have a tendency to place our object in the middle of the frame. It can be a flower, a person or a horizon. That is a common mistake and it creates a boring picture.

Two examples:

monkey

camino de santiago

To avoid that mistake we need to divide our frame into 9 squares or into thirds. Like so

squares

– Many cameras have a built in function that shows this grid on the camera screen-use it!

Now we are ready to compose the picture properly. For landscape we would want to position the horizon on one of the horizontal lines. In other words, the horizon should be a third from the bottom or a third from the top. Witch one to choose? It depends on the situation. If you have an interesting skyscape scattered with clouds, you would want to have more sky in the picture, therefore placing the horizon on the bottom third.

camino de santiago

But if the sky is all grey and overcast, or it`s all plain blue with no clouds at all, you will want to keep the horizon high to minimize the amount of boring sky in the frame.

camino de santiago

Foreground and Proportions

Placing an object in the foreground of a landscape gives the picture more depth. Art masters found that placing an object on the intersection points makes the picture much more pleasing to the eye, so try to aim for those points. The object can be a rock, a flower, a tree, a person or want ever looks interesting to you.

pokhara

Manali

mae hong son

קמינו דה סנטיאגו

Diagonals in photography

Lines and geometric objects create interesting pictures; they attract our attention and guide our eyes around the picture. When you compose your picture try to find diagonal guidelines that will draw the eye into the frame. Lines that start at one of the corners will make a better composition.

kala patthar

DSC_0048

Masuri

Not every place you visit will have exciting scenery or interesting objects to photograph, however sometimes you would simply like to record what you saw when you were there. So use the rule of thirds to make the most out of what you have. Like in this picture of a village in Nepal.

EBC treck

EXTRA TIP – Use the grid function on your camera screen to keep the horizon leveled, a picture with a crooked horizon is very amateur looking.

So now you know how to compose the picture and where to place key objects in the frame. That alone will improve your pictures tremendously! But there is one more thing to pay attention to, it`s the special ingredient of fabulous photography; it`s the light!  Normally that will come from the sun, and because the sun shifts with time, timing is the key. Obviously when you are traveling you can`t always wait for the perfect light and the perfect timing, but knowing which light is best and when to get it will make you a better photographer and you will take better pictures.

What is The Best Time for Taking Pictures?

If you mount your camera on a tripod in the morning and compose a shot, and then take the same picture few hours later the two pictures will look and feel very different. In fact, sometimes even a few minutes are enough to show a change of light or weather.

The rule of thumb says that the best light is at sunrise and sunset, AKA the magic hour. Just before sunrise you can get a cool blue light that will produce no shadows, low contrast shots.

EBC track

As the sun rises the light becomes warmer and redder. Then after an hour or two the light will be too hard and will make harsh shadows and high contrast thus bad pictures.

ebc

Then when the sun is starting to set the light becomes warmer again and more flattering

tel baruch

camino de santiago

Bear in mind that some great pictures were made by breaking those rules. Try to play around with different compositions and different lights. Read your camera’s manual and get to know all the functions in it. The more you learn and practice the better your pictures will be.

If you found this article helpful and you are planning to buy photography or outdoor gear, I would appreciate you buying it through the links attached. I will get a commission for it, but the price for you will be the same as if you would buy it directly from the store. That will support the site and will help me write more articles.

If you have any questions or thoughts you would like to share, you are more than welcome to leave a comment below and I will try to reply as soon as possible.






יום 54 קטמנדו חלק ב

קטמנדו


 

קטמנדו

קטמנדו והגבעות המערביים מגג הגסטהאוס

 

חדשות טובות! מזג האוויר השתפר והתחדשו הטיסות ללוקלה (נקודת ההתחלה של הטרק לאוורסט בייס קאמפ).  קניתי כרטיס טיסה והחלטתי לנצל את היום האחרון בביקור במקדש הקופים(Swayambhunath). המקדש נמצא על הגבעות המערביות לקטמנדו והינו אחד האתרים הקדושים ביותר לבודהיזם, גילו מעל 1500 שנה! שמו מגיע מהמוני הקופים החיים בגבעה ונחשבים קדושים. במשך השנים הקופים גילו יותר ויותר תעוזה וכיום צריך להיזהר שהקופים לא יגנבו לכם משהו מהיד או מהתיק.


אפשר ללכת למקדש מטאמל, ההליכה לוקחת בסביבות 30 דקות ועוברת באזורים מעניינים של העיר. כשמגיעים למקדש צריך לטפס המון מדרגות לראש הגבעה, העלייה מעייפת אבל שווה את המאמץ. מתיירים גובים כ-200 רופי כניסה.

icon-car.pngKML-LogoFullscreen-LogoQR-code-logoGeoJSON-LogoGeoRSS-LogoWikitude-Logo
קטמנדו מקדש הקופים

loading map - please wait...

קטמנדו מקדש הקופים 27.715125, 85.290166

 

 

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

הנוף מקדש הקופים בקטמנדו

הנוף מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

הנוף מקדש הקופים בקטמנדו

הנוף מקדש הקופים בקטמנדו

גלגלי תפילה

גלגלי תפילה

הנוף מקדש הקופים בקטמנדו

הנוף מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

הנוף מקדש הקופים בקטמנדו

הנוף מקדש הקופים בקטמנדו

הנוף מקדש הקופים בקטמנדו

הנוף מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מקדש הקופים בקטמנדו

מדרגות למקדש הקופים בקטמנדו

מדרגות למקדש הקופים בקטמנדו

מדרגות למקדש הקופים בקטמנדו

מדרגות למקדש הקופים בקטמנדו

חזרתי לגסט האוס והכנתי את הציוד שלי לנסיעה מחר. את הדברים שאני רוצה שמתי בתיק הגדול ודברים מיותרים בתיק הקטן. את התיק הקטן אני אשאיר פה בגסטהאוס ואאסוף אותו שאסיים(זה דבר מקובל לעשות). התיק יצא לי כבד ואימתני כ28 קילו ללא מים. אני מתרגש. מחר הטרק מתחיל.


יום 53-50 קטמנדו חלק א

  אני כבר 50 יום בהודו ואני מאוהב, הודו היא כמו כובע של קוסם וכל יום הקוסם שולף מהכובע משהוא חדש ומסעיר. טעמתי רק מקצה המזלג של הודו ואני עוד אחזור, אבל עכשיו אני מעדיף לדבוק בתוכנית שלי ולטוס לנפאל. בשדה התעופה באמריצר קונסים אותי ב-2500 רופי על עודף משקל של 5 קילוגרם. תמיד התיק שלי מלא עד אפס מקום. מנהג מגונה שאני חייב להפסיק אותו.

קטמנדו – היא עיר הבירה של נפאל וחיים בה כמיליון איש. רק בשנות ה 70 נפתחה המדינה לטיסות בינלאומיות. כיום הפכה התיירות לענף כלכלי חשוב ביותר בכלכלת העיר. מטיילים רבים פוקדים את העיר בכל שנה ובעיקר כאלו היוצאים לטרקים ברחבי המדינה. רופי נפאלי – המטבע המקומי, זול יותר משכנו רופי ההודי והמחיה במדינה זולה מאוד. המאכל המקומי והנפוץ ביותר הינו ה”דאל באט”, אורז פשוט עם עדשים בצד ומעט ירקות מבושלים. בדרך כלל זו מנה של אכול כפי יכולתך והמקומיים אוכלים אותו בידיים חשופות.

icon-car.pngKML-LogoFullscreen-LogoQR-code-logoGeoJSON-LogoGeoRSS-LogoWikitude-Logo
קטמנדו

loading map - please wait...

קטמנדו 27.715156, 85.310219

בשדה התעופה בקטמנדו חברתי לדיויד, תרמילאי צרפתי עם רסטות וקעקועים וחלקנו יחד מונית (200 רופי כל אחד) ל”טאמל”- רובע שבו מרוכזים המלונות, המסעדות, החנויות והגסטהאוסים. בדרך גילינו ששנינו קיבלנו המלצה לאותו גסט האוס – קטמנדו גרדן האוס. בדרך הבטתי מהחלון לרחובות, הרגשתי שהגעתי לעוד עיר בהודו ולא למדינה אחרת. אומרים שנפאל היא החצר האחורית של הודו וזה באמת מרגיש כך. הגענו לגסט האוס שנמצא במקום מעולה, לא בתוך ההמולה של הטמאל אבל מספיק קרוב ללכת ממנו ברגל לכל מקום. ולמזלינו גם היה חדר פנוי. לקחנו חדר יחד ויצאנו לסיבוב בעיר.

דיויד רתך במקצועו אבל בזמנו הפנוי פוקד את מכון הקעקועים הקרוב לביתו ולומד להיות מקעקע. דיוד רצה גם פה בנפאל לראות את המכונים המקומיים ובסוף הטיול לעשות קעקוע עם כיתוב נפאלי. הסתובבנו ברחובות ואני רואה בעינו של דיוד את השוק של נפאל, אני הגעתי אחרי 50 ימים בהודו והוא רק היום הגיע מצרפת. מה שלי נראה נורמאלי בעינו מזעזע. הרחובות צפופים, מלוכלכים ומלאי תיירים. האוויר מזוהם והרוכלים מציקים. נכנסנו לכמה מקעקעים ומסתבר שזה די נפוץ לעשות קעקועים במזרח. המחירים זולים אך רמת האומן וההיגיינה טובה. אני בינתיים תקוע בלי נעלי טיולים ומחפש נואשות נעלים נורמליות. רוב ציוד הטיולים שנמכר פה הוא ברמה מאוד נמוכה וספציפית נעליים אין במידה שלי בשום מקום! לפני שחזרנו לגסט האוס עצרתי בחנות שמוכרת כרטיסי סים וקניתי מספר מקומי עם חבילת גלישה.

קטמנדו

קטמנדו

קטמנדו

קטמנדו

בית חבד בקטמנדו

יום 51 – היעד הבא שלי הוא הטרק לאוורסט בייס קאמפ (everest base camp) אבל לפני שאני מתחיל אותו יש כמה סידורים שצריך לעשות לפני, קודם כל צריך לנסוע למרכז התיירות ולקנות אשרת כניסה וכרטיס הזדהות של תרמילאים. השלב הבא יהיה לקנות כרטיס טיסה ללוקלה ( lukla) כפר קטן בהרים שממנו מתחילים את הטרק. נסעתי בריקשה אופנים לקנות את האשרות והם עלו לי 5000 רופי. שחזרתי לטמאל המשכתי לחפש נעלים, מצאתי באינטרנט המלצה לחנות מסוימות והלכתי אליה, להפתעתי היו בה נעליים באיכות טובה אך במידה אחת גדולה ממני וללא מדרסים. בסופו של דבר קניתי אותם במחיר מגוחך של 2500 רופי כאשר חנויות אחרות הציעו לי נעלים ברמה נמוכה יותר ב 6000 רופי. קניתי גם שקים אטומים למים כל אחד 300 רופי. החזרתי את הציוד לחדר בגסט האוס ויצאתי שוב לחפש כרטיס טיסה. המחירים נעו בין 125$ ל 142$ לכל כיוון ואז ראיתי שלט בעברית “סוויסה”, הלכתי לשאול גם שם בציפייה שהמחיר יהיה יקר אבל להפתעתי הם הציעו כרטיס ב 120$ ואפילו היו כנים איתי שכבר 4 ימים לא יצאה טיסה ללוקלה עקב מזג אוויר גרוע. כל שאר המקומות אפילו לא הזכירו את העובדה הזאת הם רק רצו את הכסף שלי. בסויסה אמרו לי לחזור מחר ולראות אם השתנה המצב.

קטמנדו

קטמנדו

קטמנדו

יום 52 – הלכתי לסופר (המקום הראשון שפגשתי סופר במזרח, כמובן שהיו בו רק תיירים) וקניתי אוכל לטרק, תיכננתי לבשל לעצמי על בנזינייה בימים הראשונים. לאחר מכן הלכתי לרחוב שבו נמצאות חנויות הציוד המקוריות, לבדוק האם המחירים זולים יותר מבארץ (אותו דבר) ולחפש מדרסים לנעלים שלי (לא היה במידה שלי אז קניתי שניים קטנים ודחפתי לנעליים). בדקתי שוב בסויסה לגבי הטיסה ללוקלה ועדיין מזג האוויר לא אפשר טיסות. בערב יצאנו אני ודיוד לאכול ב”אוורסט סטייק האוס” סטייק טעים ואחרי זה לשמוע מוזיקה ב”ניו אורלינס”.

DSC_0102

DSC_0103

קטמנדו

אוורסט סטייק האוס

קטמנדו

קטמנדו

קטמנדו

יום 53 – דיוד עזב מוקדם בבוקר לפוקרה ואני עברתי לחדר קטן על הגג עבור 250 רופי. בזמן שאני מארגן את התיק שלי הגיע רג’ו המלצר של הגסט האוס, הוא בא לשבת איתי ועם השכן שלי ג’ון על הגג. רג’ו בן 30 והוא גר בגסט האוס, הוא מלצר ונהג. אך לא תמיד עבד בגסט האוס. רג’ו נולד למשפחה ענייה, הם גרו בכפר קטן השוכן רחוק מהעיר הגדולה. למשפחה יש משק קטן המכיל כמה תרנגולות וחזירים וחלקת אדמה שבה הם מגדלים לעצמם ירקות וקטניות. רוב האוכל הם מגדלים לעצמם וממעט האוכל שנשאר הם מוכרים בשוק. אין חשמל ואת המים שואבים מהבאר. באביב ובקיץ המשפחה נרתמת לעבד את השדה ומגדלת בו כמה שיותר אוכל ובמגוון הגדול ביותר שהאדמה נותנת. בסתיו ובחורף מזג האוויר קר מידי ושום דבר לא גדל, בתקופה הזאת הם נחים בבית ושורדים ממשק החי ומהאוכל שאגרו בחודשי הקיץ. כנהוג באזורים האלה כאשר הגיע רג’ו לגיל 18 חיתנו אותו עם בחורה שההורים בחרו עבורו. נולדו להם ילדים והמשפחה גדלה, אך חלקת האדמה הקטנה ומשק החי הצנוע כבר לא הספיק להם לייצר כמות אוכל שמספיקה לכולם. רג’ו נאלץ לעבור לעיר ולמצוא עבודה בזמן שהמשפחה שלו נשארה בכפר. רג’ו עובד בכל שעות היממה וישן בגסט האוס, רק לעיתים רחוקות מגיע לביקור בכפר. כבר שנתיים עברו מאז הגיע לקטמנדו. “מתי תחזור חזרה למשפחה שלך?” אני שואל. “שיהיה לי מספיק כסף” הוא ענה, “כמה זה מספיק? מה תעשה עם הכסף ברגע שתחזור לכפר?” ניסיתי להבין. “ברגע שיהיה לי מספיק כסף לבנות חממה ולהגדיל את המשק החי אחזור, ככה נוכל לגדל אוכל גם בחורף”.  הסיפור של רג’ו ליווה אותי לאורך כל הטיול. בהודו ונפאל יש המון כפרים נידחים, כמו הכפר שרג’ו בא ממנו. אם הזמן הבנתי שהסיפור של רג’ו הוא לא יוצא דופן. אכלוסיה גדולה מאוד חיה כמו לפני אלף שנה.

קטמנדו בלילה

יום 42 המפל הרחוק וקורס בישול

DSC_0127

icon-car.pngKML-LogoFullscreen-LogoQR-code-logoGeoJSON-LogoGeoRSS-LogoWikitude-Logo
באגסו

loading map - please wait...

באגסו 32.244793, 76.332858

יום 42-  החלטנו ללכת למפל הרחוק. עולים בבאגסו בשביל שמוביל לדרמקוט, כפר קטן ומבודד וממשיכים לעלות כל הזמן. הלכנו כשעתיים במסלול במגמת עלייה עם נוף מדהים, הררי וירוק. כשהגענו למפל לא יכולנו שלא להתפתות לכוס צ’אי טעים בבודקה הקטן, ובעודנו יושבים תחת הברזנט התחיל לרדת גשם. הריח הנקי של הגשם יחד עם הצ’אי הטעים ותפאורת המפל וההרים יוצרים עוד זיכרון של רגע מושלם.

המפל הרחוק בבאגסוהמפל הרחוק בבאגסו

המפל הרחוק בבאגסו

המפל הרחוק בבאגסו

המפל הרחוק בבאגסו

דרמקוט

המפל הרחוק בבאגסו

המפל הרחוק בבאגסו

המפל הרחוק בבאגסו

המפל הרחוק בבאגסו

המפל הרחוק בבאגסו

המפל הרחוק בבאגסו

המפל הרחוק בבאגסו

אבל כשהשעה הייתה כבר 14:15 לא הייתה ברירה ונאלצנו לחזור בגשם כדי שאספיק להגיע לקורס הבישול. הגעתי בול בזמן, אנחנו קבוצה של 8 אנשים וכמובן שכולם ישראלים. נכנסנו לבית של ריטה והתיישבנו בשולחן האוכל שלה. מהר מאוד מצאנו את עצמנו קוצצים ירקות, שומים וג’ינג’רים לפקודות ה”מור קטן” שלה. כל הקורס היא השתמשה במילים בעברית שהיא למדה לאורך כל השנים שהיא מעבירה קורסי בישול לישראלים. היום בתוכנית, שלושה סוגים של מומו (כיסונים מאודים).

קורס בישול אצל ריטה

קורס בישול אצל ריטה

קורס בישול אצל ריטה

קורס בישול אצל ריטה

קורס בישול אצל ריטה

קורס בישול אצל ריטה

קורס בישול אצל ריטה

קורס בישול אצל ריטה

קורס בישול אצל ריטה

קורס בישול אצל ריטה

קורס בישול אצל ריטהקורס בישול אצל ריטה

והמתכון:

המידות שהיא הכתיבה לנו והמידות בפועל לא נראו דומים, אבל תעשו תחילה לפי המתכון הזה ותשנו לפי הטעם/מרקם

למילוי:
קוצצים דק דק דק את המרכיבים הבאים:

1 כף ג’ינג’ר
חופן בצל
כף שום
חצי כרוב
2 גזרים
חופן שעועית
חופן בצל
2 גמבות
כף סויה
כף חומץ

אפשר להוסיף גם תרד, גבינה או תפוח אדמה
כפית מלח
רבע כפית פלפל שחור

מטגנים את כל הרכיבים הללו בווק.

לבצק– צריך לצאת רך ודביק:

800 גרם קמח
1 כפית מלח
חצי כפית אבקת אפייה
1 כף שמן
1.5 כוסות שמן

ללוש 12 דקות ואז לתת לבצק לתפוח 20 דקות.

המים לאידוי:

2 ליטר מים
1 כף סויה
1 כף חומץ
1 כפית מלח
1 כף שמן

כשממלאים את הכיסונים להשתדל שהבצק יהיה דק מאוד.

מרתיחים יחד ומשתמשים במים האלה לאדות את המומו.

בינתיים מכינים את הרוטב למומו:

מכניסים למקיסר:

10 גרם כוסברה
10 גרם נענע
2 צ’ילי ירוק קטן
כפית ג’ינג’ר
כפית בצל
עגבנייה אחת
כפית מלח

אפשר אחרי האידוי גם לטגן את המומו.

אפשר למלא את המומו בשוקולד. (כמו בתמונות)

טעים!!!!

אחד הקינוחים הכי אהובים היינו באגסו קייק המפורסמת. הצלחתי להשיג את המתכון מאחת שכבר למדה להכין את העוגה אצל ריטה. להלן המתכון הסודי:

שכבה ראשונה:

200 גרם פתי בר מפורר
100 גרם חמאה
להמיס ולערבב יחד ולרדד בתבנית 30X20.

שכבה שנייה:

300 גרם ריבת חלב
50 גרם חמאה

ממיסים יחד במחבת, שופכים על השכבה הראשונה ומכניסים למקפיא.

שכבה שלישית:

150 גרם שוקולד מריר
50 גרם חמאה

ממיסים יחד ושופכים על שכבת ריבת החלב הקפואה. מכניסים שוב למקפיא לשעה. בתיאבון!

באגסו קייק
באגסו קייק